איבחון עקמת אינו מסובך וניתן להתחיל לזהות סימני עקמת תוך כדי הסתכלות על הילד/אדם מאחור (וגם מלפנים). במבט אחורי של הגב והאגן ניתן לזהות אם קיימות אסימטריות. 

בקשו מהאדם לעמוד בעמידה משוחררת עם הידיים לצדי הגוף. התבוננו בו מאחור וחפשו:

• כתפיים לא מאוזנות
• שכמות לא מאוזנות
• מותניים לא מאוזנות
• צד אחד של האגן יותר דומיננטי מהשני
• תזוזה של הגו לצד אחד

לאחר מכן, בקשו מהילד/אדם להתכופף לפנים. מבחן הכפיפה לפנים הידוע בשם: כפיפה קדימה על שם אדם: Adam Forward Bending Test הוכח מדעית מאז 1896 כמבחן ספציפי לזיהוי עקמת. חפשו סימנים לכך שצד אחד של הגו גבוה יותר מהשני. אם כן, יש לפנות לרופא אורטופד מומחה לגב ולפיותרפיסט המתמחה בשיטת שרוט.

אסימטריות בולטות: 1) כתף אחת גבוהה מהשניה, 2) שיכמה אחת בולטת יותר מהשניה, 3) קער מותני, 4) סטיית אגן לצד אחד, 5) יד רחוקה מהירך בצד אחד לעומת הצד השני, 6) צד אחד של הגו גבוה יותר מהשני (בליטה)

טיפול בעקמת כולל טיפול שמרני (קונסרבטיבי) הכולל פיזיותרפיב ספציפית ומחוך (לפי הצורך) ובמקרים מסוימים, בהם העקומה/ות חמורות (מעל 50 מעלות אצל מתבגרים), יש צורך בניתוח בכדי לייצב או להקטין את העקומה. המטרות העיקריות של הטיפול השמרני בעקמת אידיופטית הן כדלהלן:

1. לעצור את ההחמרה של העקומה בזמן ההתפתחות המינית (או אולי להקטין אותה)
2. למנוע או לטפל בבעיות נשימה
3. למנוע או לטפל בכאב
4. לשפר את האסתטיקה של הגו באמצעות תיקונים יציבתיים (7)

גישה שמרנית כוללת אחד או יותר מהבאים:

1. תצפיות של עקומה עם תקופות מעקב ספציפיות (7, 23)
2. תרגילי פיזיותרפיה ספציפיים לעקמת* (23, 24)
3. שימוש במחוך (25)

*תרגילי פיזיותרפיה ספציפיים לעקמת כוללים את כל סוגי הפיזיותרפיה שיש ראיות לכך שהם משפיעים על תוצאות העקמת (23, 24). התכנית צריכה לכלול 'תיקונים עצמיים פעילים' שנחשבים ספציפיים לעקמת. תיקונים עצמיים הם היכולת של האדם עם עקמת להביא את היציבה שלו למצב שבו היא יותר ממורכזת או שהמנח שלו יותר ניטראלי. יש יותר ויותר עדויות התומכות בתכניות של תרגילי פיזיותרפיה ספציפיים לעקמת. התכניות הללו כוללות תיקונים עצמיים פעילים ומשימות שנמצאו כטובות יותר בהפחתת דפורמציות בעמוד השדרה ושיפור איכות החיים הקשורה לבריאות מתרגילים מסורתיים (23, 26). היא מומלצת לעקומות מתחת ל-20 מעלות. שימוש במחוך מומלץ לעקמות של כ-20-25 מעלות (23).

התקדמות העקמת

אחד המאפיינים שעלולים להדאיג הורים הוא העובדה שהיא יכולה להתקדם בפרק זמן קצר יחסית. באופן כללי, תקופות של צמיחה מהירה יכולות להאיץ את ההתקדמות.

ילדים שנמצאים בסיכון להחמרת העקמת יהיו בסיכון מוגבר במהלך תקופות של צמיחה מהירה - זה כמו להוסיף שמן למדורה קטנה! הצמיחה המהירה בזמן ההתפתחות המינית היא לרוב המסוכנת ביותר להתקדמות העקמת בקרב ילדים אלו.

המומחה שאתם בוחרים שיטפל במקרה צריך להיות בעל מומחיות לאתר את כל גורמי הסיכון הפוטנציאליים להתקדמות של ילדיכם. הוא צריך להיות יכול לספק קודם כל את אפשרויות הטיפול הכי פחות חודרניות. 

מטרות הטיפול

המומחה לדפורמציות בעמוד השדרה צריך לעבוד אתך בכדי להשיג ראשית את המטרה העיקרית - לשמור את העקמת מתחת ל-30 מעלות קוב בסיום הגדילה (23). זאת משום שנמצא שמבוגרים מתחת לגבול זה נמצאים בסיכון נמוך יותר להתקדמות העקומה בבגרות (23). עקומות מעל הגבול הזה יש סיכון גבוה יותר להמשיך להחמיר גם בבגרות. באופן כללי, כל העקומות מעל 50 מעלות ממשיכות להתקדם (23). מסיבה זאת 50 מעלות נחשבות באופן אוניברסלי לגבול שבו ממליצים על ניתוח (23).

בביליוגרפיה:

1. Vasiliadis ES, Grivas TB, Kaspiris A. Historical overview of spinal deformities in ancient Greece. Scoliosis. 2009;4:6.
2. Kleinberg S. The operative treatment of scoliosis. Arch Surg. 1922;5(3):631–45. https://doi.org/10.1001/archsurg.1922.01110150184008.
3. Negrini S, Aulisa L, Ferraro C, Fraschini P, Masiero S, Simonazzi P, et al. Italian guidelines on rehabilitation treatment of adolescents with scoliosis or other spinal deformities. Eura Medicophys. 2005;41(2):183–201.
4. Negrini S, Aulisa AG, Aulisa L, Circo AB, de Mauroy JC, Durmala J, et al. 2011 SOSORT guidelines: Orthopaedic and rehabilitation treatment of idiopathic scoliosis during growth. Scoliosis. 2012;7(1):3.
5. Lonstein JE, Carlson JM. The prediction of curve progression in untreated idiopathic scoliosis. J Bone Jt Surg. 1984:1061–71.
6. Wong H-K, Hui JHP, Rajan U, Chia H-P. Idiopathic scoliosis in Singapore schoolchildren: a prevalence study 15 years into the screening program. Spine. 2005;30(10):1188–96.
7. Grivas TB, Vasiliadis E, Mouzakis V, Mihas C, Koufopoulos G. Association between adolescent idiopathic scoliosis prevalence and age at menarche in different geographic latitudes. Scoliosis. 2006;1:9.
8. Kamtsiuris P, Atzpodien K, Ellert U, Schlack R, Schlaud M. Prevalence of somatic diseases in German children and adolescents. Results of the German Health Interview and Examination Survey for Children and Adolescents(KiGGS) Bundesgesundheitsblatt Gesundheitsforschung Gesundheitsschutz. 2007;50(5–6):686–700. doi: 10.1007/s00103-007-0230-x
9. Daruwalla JS, Balasubramaniam P, Chay SO, Rajan U, Lee HP. Idiopathic scoliosis. Prevalence and ethnic distribution in Singapore schoolchildren. J Bone Joint Surg Br. 1985;67(2):182–184.
10. Cilli K, Tezeren G, Taş T, Bulut O, Oztürk H, Oztemur Z, Unsaldi T. School screening for scoliosis in Sivas, Turkey. Acta Orthop Traumatol Turc. 2009;43(5):426–430. doi: 10.3944/AOTT.2009.426.
11. Nery LS, Halpern R, Nery PC, Nehme KP, Stein AT. Prevalence of scoliosis among school students in a town in southern Brazil. Sao Paulo Med J. 2010;128(2):69–73. doi: 10.1590/S1516-31802010000200005.
12. Suh SW, Modi HN, Yang JH, Hong JY. Idiopathic scoliosis in Korean schoolchildren: a prospective screening study of over 1 million children. Eur Spine J. 2011;20(7):1087–1094. doi: 10.1007/s00586-011-1695-8.
13. Lonstein JE, Bjorklund S, Wanninger MH. Voluntary school screening for scoliosis in Minnesota. J Bone Joint Surg (Am). 1982;64:481–488.
14. Rogala EJ, Drummond DS, Gurr J. Scoliosis: incidence and natural history. A prospective epidemiological study. J Bone Joint Surg Am. 1978;60(2):173–176.
15. Asher M, Green P, Orrick J. A six-year report: spinal deformity screening in Kansas school children. J Kans Med Soc. 1980;81(12):568–571.
16. Zaina F, et al. Clinical evaluation of scoliosis during growth: description and reliability. Stud Health Technol Inform. 2008;135:125–138.
17. Parent EC, et al. Identifying the best surface topography parameters for detecting idiopathic scoliosis curve progression. Stud Health Technol Inform. 2010;158:78-82.
18. Aulisa AG, et al. Correlation between hump dimensions and curve severity in idiopathic scoliosis before and after conservative treatment. Spine (Phila Pa 1976). 2018;43(2):114-119. 
19. Ferraro C, et al. Hump height in idiopathic scoliosis measured using a humpmeter in growing subjects: relationship between the hump height and the Cobb angle and the effect of age on the hump height. Eur J Phys Rehabil Med. 2017;53(3):377-389.
20. Amendt LE, et al. Validity and reliability testing of the Scoliometer® Phys Ther. 1990;70(2):108–117. doi: 10.1093/ptj/70.2.108.
21. Murrell GA, et al. An assessment of the reliability of the Scoliometer® Spine (Phila Pa 1976) 1993;18(6):709–712. doi: 10.1097/00007632-199305000-00006.
22. Romano, M. and Mastrantonio, M. (2018). Torsion bottle, a very simple, reliable, and cheap tool for a basic scoliosis screening. Scoliosis and Spinal Disorders. 13: 4. doi 10.1186/s13013-018-0150-6
23. Negrini et al. 2016 SOSORT guidelines: orthopaedic and rehabilitation treatment of idiopathic scoliosis during growth13:3 Scoliosis and Spinal Disorders. 2018. doi 10.1186/s13013-017-0145-8.
24. Rigo MD, Grivas TB. “Rehabilitation schools for scoliosis” thematic series: describing the methods and results. Scoliosis. 2010;5:27.
25. Weinstein, SL et al (2013) Effects of Bracing in Adolescents with Idiopathic Scoliosis https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmoa1307337. Accessed 1st May, 2020.