טיפולים לא ניתוחיים לעקמת נעורים אידיופטית כוללים תרגילי פיזיותרפיה ספציפיים לעקמת  ושימוש במחוך. הטיפולים נבחרים בעיקר על ידי חומרת העקומה. הקווים המנחים של SOSORT לטיפולים קונסרבטיביים לעקמת מדגישים את התועלת של השתתפות בספורט כתוספת לטיפולים הללו: המטרות של פעילות גופנית הן לשפר את הכושר והבריאות הכללית, בעיקר מאחר שנמצא כי ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע אינו מקושר לפיתוח של עקמת אידיופטית. 

בכל העולם אנו רואים מצד אחד רופאים שרושמים ספורט ומן הצד השני, אחרים שמבקשים להמנע מפעילות ספורטיבית. בין שני הקצוות הללו, מטופלים והורים מבולבלים ופעמים רבות מבקשים עצות לגבי הבחירה בספורט המתאים בכדי למנוע התחלה של עקמת או התקדמות שלה. חלק מהמחקרים מתמקדים בפעילויות ספורט ספציפיות, ובעיקר בודקים את השכיחות של עקמת או אסימטריה בגו בקרב אתלטים המשתתפים בענפי ספורט כמו שחייה, טניס, בלט, כדורעף, התעמלות אומנותית או קרקע, האבקות, כדורגל ומשווים אותה לנתונים של נדבקים רגילים.

ענפי ספורט ספציפיים ואסימטריה בגו

התוצאות ביחס לקשר בין סוגי ספורט שונים ודפורמציות בעמוד השדרה או אסימטריה בגו, אינן עקביות. למשל, חלק מהמחקרים מצאו קשר בין שחייה לבין אסימטריה בגו (7,8), בעוד שבולדורי (Boldori) וביילק (Bielec) לא מצאו קשר (17,18). מקמאסטר (MacMaster) (19) מצא שלנבדקים שמעולם לא ביצעו כל סוג של התעמלות הייתה סבירות של פי 5.1 לפתח עקמת נעורים אידיופטית מאשר לאלו שביצעו פעילות כזאת. לעומת זאת, הלסטרום (Hellstrom) (10) וטרקסלר (Trexler (16 מצאו שכיחות גבוהה יותר של עקמת בקרב מתעמלים. ילדים עם גמישות מוגברת במפרקים עשויים להמשך להתעמלות בגלל היכולת שלהם להסתגל למגבלות הענף. לכן ילדות עם גמישות מוגברת במפרקים עשויות להיות בעלות נטייה לפיתוח עקמת אידיופטית. העובדה שרוב המתבגרים עם עקמת אידיופטית מתאמנים בהתעמלות עשויה להיות קשורה ליותר גמישות במפרקים (20).   

יש מגמה משותפת שעולה במחקרים ביחס לעצימות של ספורט עם עקמת. המגמה הזאת מראה שיש נטייה למצוא אסימטריה בגו ועקמת במספרים גבוהים יותר בקרב נבדקים שמתאמנים בספורט בעצימות גבוהה, ספורט תחרותי ואימוני מחול מקצועיים (9,17,18). בשלב זה, לא ניתן לומר בוודאות אם עקמת נעורים אידיופטית והשתתפות בספורט קשורים בקשר של סיבה ותוצאה.

ספורט והתקדמות של עקמת אידיופטית בקרב ילדים ונוער

מחקר חדש העריך את הקשר בין פעילויות ספורט, התדירות שלהן ועקמת בקרב בני נוער המקבלים טיפול קונסרבטיבי לעקמת. הוא הוצג בפגישת ה-SOSORT בדוברובניק באפריל 2018 (פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון להתקדמות ושימוש במחוך: מחקר תצפיתי על 511 נבדקים עם עקמת ילדות אידיופטית ועקמת נעורים אידיופטית ריסר 0-2, מתבגרים, נגיריני א' (Negrini A)  https://www.sosort.mobi/pdf/SOSORT%202018%20Book%20of%20Abstracts.PDF, p. 68).

הנבדקים הוקצו לקבוצת הספורט אם הם התאמנו בספורט פעמיים או יותר בשבוע במהלך כל תקופת המעקב. הניתוח השניוני התייחס למטופלים שהתאמנו פעם עד ארבע פעמים בשבוע. מדדי התוצאות המרכזיים בתום מעקב של 12 חודשים היו מדדים רדיוגרפיים אשר כללו התקדמות של זווית קוב (Cobb) (של לפחות 5°) וכשלון (עקומה שעולה על 25°).

המחקר הזה הראה שיש לפעילויות ספורט תפקיד מגן כנגד התקדמות של עקמת אידיופטית בקרב בני נוער עם עקמת אידיופטית מתונה יותר לאחר 12 חודשי מעקב. לפי התוצאות האלו, יש להמליץ על פעילות גופנית קבועה על ידי רופאים, מה שמאשש את ההמלצות של הקווים המנחים שפורסמו לאחרונה על טיפול שמרני בעקמת (5). להוציא פעילויות ספורט ברמה גבוהה, ככל שתדירות הפעילות הגופנית עלתה מפעם לארבע פעמים בשבוע, הסיכון להתקדמות או כשלון פחת.

חזרה לספורט לאחר ניתוח

אף מחקר לא בדק את ההשפעה של פעילויות ספורט על מטופלים עם מחוך, או הגדיר מתי לחזור לפעילות לאחר ניתוח לעקמת ואילו סוגי ספורט, אם בכלל, כדאי לאסור. יש לנו רק דעות של מומחים. בסקר שנערך לאחרונה של הקבוצה ללימודי דפורמציות בעמוד השדרה, אשר כוללת 23 מנתחי עמוד שדרה, דווח שבממוצע שיטות לקיבוע עמוד השדרה מקושרות להמלצה לחזור לפעילות גופנית מוקדם יותר לאחר איחוי החוליות בעקמת נעורים אידיופטית. על אף שרוב המנתחים אפשרו לחזור לרוץ לאחר שלושה חודשים, לפעילות ספורט עם ובלי מגע לאחר ששה חודשים ולפעילות ספורטיבית עם התנגשויות לאחר 12 חודשים, 20% לא הרשו לחזור לפעילויות עם התנגשויות, ללא קשר לשיטת הניתוח שבה השתמשו. עם זאת, כל המנתחים שנסקרו אפשרו בסופו של דבר לחזור לפעילויות ספורטיביות עם ובלי מגע, ללא קשר להליך הניתוחי שבוצע (5).

מחקר שפורסם לאחרונה ניסה לקבוע את זמן החזרה לפעילויות רגילות, פיזיות וספורטיביות לאחר ניתוחי קיבוע באמצעות ברגים בקרב 95 מטופלים עם עקמת נעורים אידיופטית. סרוואהי (Sarwahi) ושות' פיתחו ותיקפו את שאלון פעילויות הספורט (Sports Activity Questionnaire) וקטלגו פעילויות לנורמליות (בית ספר, חדר כושר ונשיאת תרמיל), פיזיות (ריצה, כפיפה ורכיבה על אופניים) וספורטיביות (ענפי ספורט ללא מגע, עם מגע ועם התנגשויות).

תוך שלושה חודשים:

• 77% חזרו לבית ספר
• 60% חזרו להתכופף
• 52% סחבו את התרמיל שלהם
• 43% חזרו לרוץ
• 37% חזרו לחדר הכושר

תוך שישה חודשים:

• 54% חזרו לספורט ללא מגע ו-63% חזרו לספורט עם מגע
• 79% ו-53% חזרו לרמת הפעילות ללא מגע ועם מגע, בהתאמה, מלפני הניתוח

לא היה אובדן תיקונים, דחייה של שתל או סיבוכים. הכותבים התרשמו מכך שהמטופלים חזרו לפעילות הרבה יותר מהר ממה שלרוב מומלץ (21). דיאברקלי (Diaberkli) אישש שבני נוער עם עקמת אידיופטית מראים רמות מדווחות דומות של פעילות גופנית לאלו ללא עקמת אידיופטית. לא עושה רושם כי שימוש במחוך וניתוחים מונעים פעילות גופנית (22). ידוע כי העיוות של כלוב הצלעות המקושר לדפורמציה של החוליות תורם לשינויים במנגנוני הנשימה, אשר מפחיתים את הקיבולת לפעילות גופנית בקרב מטופלים עם עקמת נעורים אידיופטית. עקמת נעורים אידיופטית קשורה למגבלות בהליכה, תפקוד ריאתי נמוך יותר ודפוסי נשימה גרועים יותר במהלך פעילות גופנית (23). הנתונים הללו מציעים שיש לעודד פעילות אירובית בקרב המטופלים הללו. 

יש צורך במחקר נוסף בכדי לאשר את הקשר בין ספורט לעקמת. למחקרים רבים שפורסמו בתחום יש מגבלות.

חזרה לשגרה לאחר ניתוח לתיקון עקמת

קשיים במחקר

רוב הדיווחים בספרות הינם ניתוחים תיאוריים של קבוצות מחקר מספורט ספציפי. אין להם קבוצות השוואה והם אינם משתמשים במתודולוגיה הכוללת תנאי עיוור. הקבוצות לרוב קטנות והן מספקות מידע מוגבל ביחס לפעילות הגופנית של המטופלים המשתתפים בהן. שנות האימון ומספר שעות האימונים בשבוע לרוב לא מצויינות ופעמים רבות מתייחסים אל המטופלים כספורטאי "עלית". 

רוב המחקרים שמעריכים את הקשר בין ספורט לבין עקמת הם מחקרי מתאמיים. הם מנתחים מידע מאוכלוסיות בנקודת זמן ספציפית ולכן צריך לפרש את התוצאות בזהירות. הם לא מאפשרים להסיק על קשר סיבתי. מערכי ניסוי רנדומליים מספקים את הניתוחים המדויקים ביותר לגבי השפעת ההתערבות. בהקצאה רנדומלית של נבדקים לקבוצה שמקבלת את הטיפול או לקבוצת הביקורת, החוקרים יכולים למדוד את ההשפעה של הטיפול ללא גורמים אחרים שעשויים לגרום לנבדקים מסויימים להשתתף בסבירות גבוהה יותר בקבוצה מסוימת. עם זאת, אין זה ראוי להקצות רנדומלית בני נוער לסוגי ספורט שונים ולתדירויות מסוימות בשבוע, משום שספורט אינו טיפול. יותר מכך, אף בן נוער לא יקבל את ההכתבה של ספורט ספציפי.

אחד הקשיים בתכנון של מחקרים המעריכים את השכיחות של עקמת בקרב בני נוער המשחקים בספורט מסויים הוא שהמנעות מבדיקות חודרניות, אלא אם הן הכרחיות, הוא עקרון בסיסי. לא ניתן לרשום צילום רנטגן לאוכלוסייה בריאה בכדי לבדוק את השכיחות האמיתית של עקמת, ואם רק בדיקה קלינית מתאפשרת, נוכחות של אסימטריה בגו בקרב בני נוער המבצעים פעילויות ספורט יכולה לנבוע מחוסר איזון בהפעלה שרירית או הידלדלות שרירית בצד הדומיננטי.

יש צורך במחקר מתקדם נוסף בכדי לקבוע באופן חד משמעי האם יש קשר בין עקמת נעורים אידיופטית ופעילויות ספורט. בשעה שאנו ממתינים לעוד מחר מדויק, פעילויות ספורט מומלצות בשל היתרונות הספציפיים שהן מציעות (פסיכולוגיים, נוירו-מוטוריים ובריאות כללית), ועוד יותר מכך, משום שלא נראה השתתפות משפיעה על ההיתכנות או הרמה של העקמת (6).

תודה לאלסנדרה נגריני Alessandra Negrini

בביליוגרפיה

1. Monticone M, Ambrosini E, Cazzaniga D, Rocca B, Ferrante S. Active self-correction and task-oriented exercises reduce spinal deformity and improve quality of life in subjects with mild adolescent idiopathic scoliosis. Results of a randomised controlled trial. Eur Spine J Off Publ Eur Spine Soc Eur Spinal Deform Soc Eur Sect Cerv Spine Res Soc. 2014 Jun;23(6):1204–14. 
2. Romano M, Minozzi S, Zaina F, Saltikov JB, Chockalingam N, Kotwicki T, et al. Exercises for adolescent idiopathic scoliosis: a Cochrane systematic review. Spine. 2013 Jun 15;38(14):E883-893. 
3. Weinstein SL, Dolan LA, Wright JG, Dobbs MB. Effects of Bracing in Adolescents with Idiopathic Scoliosis. N Engl J Med. 2013 Oct 17;369(16):1512–21. 
4. Negrini S, Minozzi S, Bettany-Saltikov J, Chockalingam N, Grivas TB, Kotwicki T, et al. Braces for idiopathic scoliosis in adolescents. Cochrane Database Syst Rev. 2015;6:CD006850. 
5. Negrini S, Donzelli S, Aulisa AG, Czaprowski D, Schreiber S, de Mauroy JC, et al. 2016 SOSORT guidelines: orthopaedic and rehabilitation treatment of idiopathic scoliosis during growth. Scoliosis Spinal Disord [Internet]. 2018 Jan 10 [cited 2018 Feb 22];13. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5795289/
6. Kenanidis E, Potoupnis ME, Papavasiliou KA, Sayegh FE, Kapetanos GA. Adolescent idiopathic scoliosis and exercising: is there truly a liaison? Spine. 2008 Sep 15;33(20):2160–5. 
7. Becker TJ. Scoliosis in swimmers. Clin Sports Med. 1986 Jan;5(1):149–58. 
8. Zaina F, Donzelli S, Lusini M, Minnella S, Negrini S. Swimming and Spinal Deformities: A Cross-Sectional Study. J Pediatr. 2015 Jan;166(1):163–7. 
9. Zaina F, Donzelli S, Lusini M, Fusco C, Minnella S, Negrini S. Tennis is not dangerous for the spine during growth: results of a cross-sectional study. Eur Spine J Off Publ Eur Spine Soc Eur Spinal Deform Soc Eur Sect Cerv Spine Res Soc. 2016 Feb 26; 
10. Hellström M, Jacobsson B, Swärd L, Peterson L. Radiologic abnormalities of the thoraco-lumbar spine in athletes. Acta Radiol Stockh Swed 1987. 1990 Mar;31(2):127–32. 
11. Warren MP, Brooks-Gunn J, Hamilton LH, Warren LF, Hamilton WG. Scoliosis and fractures in young ballet dancers. Relation to delayed menarche and secondary amenorrhea. N Engl J Med. 1986 May 22;314(21):1348–53. 
12. Longworth B, Fary R, Hopper D. Prevalence and predictors of adolescent idiopathic scoliosis in adolescent ballet dancers. Arch Phys Med Rehabil. 2014 Sep;95(9):1725–30. 
13. Modi H, Srinivasalu S, Smehta S, Yang J-H, Song H-R, Suh SW. Muscle imbalance in volleyball players initiates scoliosis in immature spines: a screening analysis. Asian Spine J. 2008 Jun;2(1):38–43. 
14. Grabara M. Comparison of posture among adolescent male volleyball players and non-athletes. Biol Sport. 2015 Mar;32(1):79–85. 
15. Tanchev PI, Dzherov AD, Parushev AD, Dikov DM, Todorov MB. Scoliosis in rhythmic gymnasts. Spine. 2000 Jun 1;25(11):1367–72. 
16. Trexler ET, Smith-Ryan AE, Roelofs EJ, Hirsch KR. Body Composition, Muscle Quality and Scoliosis in Female Collegiate Gymnasts: A Pilot Study. Int J Sports Med. 2015 Sep 2; 
17. Bielec G, Peczak-Graczyk A, Waade B. Do swimming exercises induce anthropometric changes in adolescents? Issues Compr Pediatr Nurs. 2013;36(1–2):37–47. 
18. Boldori L, Da Soldà M, Marelli A. [Anomalies of the trunk. An analysis of their prevalence in young athletes]. Minerva Pediatr. 1999 Aug;51(7–8):259–64. 
19. McMaster ME, Lee AJ, Burwell RG. Physical activities of Patients with adolescent idiopathic scoliosis (AIS): preliminary longitudinal case–control study historical evaluation of possible risk factors. Scoliosis [Internet]. 2015 Feb 18 [cited 2017 Aug 8];10. Available from: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4393567/
20. Meyer C, Cammarata E, Haumont T, Deviterne D, Gauchard GC, Leheup B, et al. Why do idiopathic scoliosis patients participate more in gymnastics? Scand J Med Sci Sports. 2006 Aug;16(4):231–6. 
21. Sarwahi V, Wendolowski S, Gecelter R, Maguire K, Gambassi M, Orlando D, et al. When Do Patients Return to Physical Activities and Athletics After Scoliosis Surgery? A Validated Patient Questionnaire Based Study. Spine. 2017 Jun 9; 
22. Diarbakerli E, Grauers A, Möller H, Abbott A, Gerdhem P. Adolescents with and without idiopathic scoliosis have similar self-reported level of physical activity: a cross-sectional study. Scoliosis Spinal Disord. 2016;11:17. 
23. Sperandio EF, Alexandre AS, Yi LC, Poletto PR, Gotfryd AO, Vidotto MC, et al. Functional aerobic exercise capacity limitation in adolescent idiopathic scoliosis. Spine J Off J North Am Spine Soc. 2014 Oct 1;14(10):2366–72.