רנטגן והדמיית EOS עבור ילדים עם עקמת אידיופטית

צילומי רנטגן משמשים לעיתים תכופות למדידת זווית קוב (Cobb) (גודל העקומה) בקרב ילדים עם עקמת נעורים אידיופטית או עקמת מבוגים. לאחרונה החל שימוש במערכת צילומי הדמיית ה-EOS עם מינון קרינה נמוך יותר, כדי להפחית את הקרינה שהמטופלים האלו חשופים אליה במהלך חייהם עם עקמת.

מדוע משתמשים בצילומי רנטגן רגילים בעקמת אידיופטית?

במהלך הגדילה ובמיוחד במהלך תקופות הגדילה המהירות בגיל ההתבגרות, יש סיכון מוגבר להחרפה של עקמת אידיופטית. לכן הרופא המטפל יבקש צילומי רנטגן במרווחים שונים, לדוגמה, במסגרת זמן של שישה חודשים או שנים עשר חודשים, כדי לעקוב אחרי המצב של עמוד השדרה. יש חשש מסוים לגבי התדירות הזאת של הקרינה ולכן לאחרונה נעשה שימוש במערכת EOS עם כמות קרינה נמוכה יותר במקומות שבהם הדבר מתאפשר. עוד על כך מיד. 

החמרת עקמת תוך שלושה חודשים

מאששים עקמת באמצעות שימוש בצילום רנטגן לאחר שיש אינדיקציה מהסתכלות קלינית שיש צורך ברנטגן. מעבר לכך, הרופא המטפל יפנה את המטופל לצילומי רנטגן בקביעות. התזמון של צילומי הרנטגן יקבע על פי הגיל של הילד, כמו גם לפי סימן ריסר (Risser) (סימן של שלב הגדילה על ידי שימוש באגן). ייתכן שתהיה אינדיקציה לצילום רדיוגרפי מוקדם מהמתוכנן אם יהיו שינויים בפרופיל הקליני של המטופל.

המלצות רנטגן ספציפיות

כאשר מטופל עם עקמת מקבל הפניה לרנטגן ההמלצות הבאות הינן רלוונטיות:

• רנטגן של כל עמוד השדרה צריך להילקח מאחורה קדימה (ממבט פוסטריורי לאנטריורי) ולא מקדימה אחורה (ממבט אנטריורי לפוסטריורי) כדי להקטין את כמות הקרינה לרקמות החזה .
• צילום רנטגן לטרלי של כל עמוד השדרה על מנת לוודא שהמנח הלטרלי של עמוד השדרה (העקומות הנורמליות במבט מהצד) לא ידרדרו לאורך הטיפול בעיקר לאלו הלובשים מחוך.
• כאשר מודדים את זווית הקוב הראשונה SOSORT* ממליצים לקחת בחשבון את טעות המדידה (5 מעלות כשהזווית נמדדת באופן ידני ושימוש בטעות מדידה קטנה יותר כאשר משתמשים בשיטות הנעזרות במחשב.
• שינוי בקריאה של הסקוליומטר ו/או שינוי במראה של האסימטריה בגו צריכים להוות עילה לרנטגן חדש. סקוליומטר הוא מכשיר שמשתמשים בו בקליניקה כדי להעריך את זווית סיבוב הגו של המטופל והוא נותן איזושהי אינדיקציה לגבי המצב של העקומה.
• ניתן להשתמש בבדיקות גופניות, קריאות סקוליומטר ומדידות טופוגרפיות, כשאלו מתאימות, בכדי להפחית את מספר צילומי המעקב של הרנטגן.
• יש לכסות את איברי המין. 

*האגודה הבינלאומית לשיקום וטיפול אורתופדי בעקמת SOSORT - The International Society of Scoliosis Orthopaedic and Rehabilitation Treatment

מערכת ה-EOS

בשנת 1992 ג'ורג' צ'רפק (George Charpak) המציא שיטה חדשה של גלאי רנטגן, אשר הובילה להתפתחות של מערכת ה-EOS. המערכת מייצרת כמות קרינה קטנה יותר מאשר הרנטגן הסטנדרטי והמטופל מקבל בניה מחודשת בתלת מימד של עמוד השדרה שלו. ניתן לכלול גם מדידות של אורך הרגליים.

החיסרון העיקרי של השיטה הזאת היא שהיא מצריכה מפעילים מאומנים היטב כדי לייצר את התמונות בתלת מימד. כמו כן, היא לא מתאפשרת במיקומים רבים.

באופן מעשי, הרופא עשוי להשתמש ברנטגן עבור מבט פוסטריורי אנטריורי של כל עמוד השדרה ומבט לטרלי של כל עמוד השדרה בשביל ההערכה הראשונית של העקמת. מעבר לכך, ייתכן שחלק מהרופאים יבחרו להשתמש ב-EOS למדידות חוזרות כדי להפחית את מידת הקרינה ביחס לרנטגן רגיל.

מערכת ה-EOS

שיקולים לגבי קרינה

חשיפה חוזרת לקרינה מצילומי רנטגן במהלך מעקב של עקמת אידיופטית הוא שיקול גם עבור הרופא המטפל וגם עבור הוריי הילד. עם זאת, חשוב לציין שנתונים מהספרות מראים שבממוצע כמות הקרינה השנתית שמגיעה ממקורות טבעיים היא גדולה יותר מכמות הקרינה שמקבלים מצילומי רנטגן לעקמת.

הראו כי מערכת ה-EOS נותנת כמות קטנה יותר של קרינה מאשר יום של קרינת רקע. כמות הקרינה היא נמוכה יותר מהרנטגן הקונבנציונלי ועוד נמוכה יותר כאשר מיישמים פרוטוקול EOS של מיקרו מנה.

ניתן להשיג הפחתה של כמות הקרינה במספר דרכים, כולל:

• הפחתת מספר צילומי הרנטגן
• הקטנת אזורי החשיפה 
• שימוש בשיטת הרנטגן המיטבית
• המטופלים והמשפחות שלהם צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל שלהם לגבי הפרוטוקול המתאים לסיטואציה שלהם